לחץ, מתח וקורטיזול - מה זה בכלל?
- Nitzan Arad
- 4 באפר׳ 2023
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 28 ביוני 2023
מי לא חווה מצב מלחיץ? כמובן, שהתשובה היא אף אחד.
אנחנו חווים סיטואציות מלחיצות החל מרגע לידתנו והיציאה מהרחם הבטוח של אמא ולאורך כל החיים עד הנשימה האחרונה.
בפוסט זה נבין כיצד מתח ולחץ משפיעים על בריאותינו (בהסתמך כמובן על מידע מדעי ועדכני).
בלינק הזה - יש כמה טיפים פרקטיים להפחתת רמות הלחץ, כאלו שאני מיישמת גם בעצמי ביום-יום.
הכירו את השחקן הראשי: קורטיזול
מתח - הוא נמדד בעיקר לפי הורמון בשם קורטיזול (הידוע בכינויו = "הורמון הסטרס") - הורמון זה מפורש מבלוטת יותרת הכליה (בלוטות קטנות הממוקמות על גבי שתי הכליות).
ישנם קולטנים לקורטיזול בכל הגוף וגם במוחינו (כן, הוא חוצה את מחסום הדם-מוח).
במוח, הוא יכול להיקשר לאמיגדלה, הנקראת גם מרכז הפחד - ותפקדיה בין היתר הוא לזהות איומים.
אז קורטיזול מגיע לאמיגדלה, ודרכה הוא מפעיל את המערכת הסימפתטית (שהיא חלק ממערכת העצבים האוטומטית) ובעצם מכין את הגוף לפעולה בתגובה לאיום - "תגובת הילחם או ברח" הידועה.
כיצד קורטיזול משפיע על הגוף?
ראשית, בואו נשבור את המיתוס הראשון - קורטיזול הוא לא רק שלילי, הוא בעצם אפילו חיוני לבריאותנו.
לקורטיזול חשיבות עליונה בשמירה על ערנות ותפקוד במצבי חיי היומיום השונים, כגון התעוררות בבוקר, הצגת מצגת בעבודה, ריצה לרכבת וביצוע פעילות גופנית.
קורטיזול מעלה ערנות - הרמות שלו נוטות לעלות סמוך מאוד להתעוררות בבוקר ומגיעות לשיאן זמן קצר לאחר ההתעוררות - זוהי עלייה בריאה בקורטיזול ותהיה אפילו יותר חיובית אם נחשפים לאור השמש זמן קצר לאחר ההתעוררות.
בין היתרונות של רמה תקינה של קורטיזול כאשר העלייה שלו מתקיימת בשלב הראשון של היום -
תומך במערכת חיסונית כדי להילחם בדלקות
מאפשר עירנות וריכוז
ממריץ את חילוף החומרים
מגביר את החוסן בפני גורמי לחץ עתידיים
אבל לצערינו - המציאות היא לא תמיד כל כך זוהרת.
רמות קורטיזול גבוהות באופן כרוני מזיקות לכל המערכות שלנו -
אם קורטיזול מגיע לשיאו מאוחר יותר במהלך היום וגם נשאר גבוה לתקופה ממושכת (יותר מיום-יומיים), הוא עלול להפוך לכרוני ותהיה לו השפעה מצטברת שתוביל לבעיות בריאותיות רבות ותשפיע כמעט על כל המערכות שלנו :
מערכת השרירים והשלד - מתח גורם לשרירים להתכווץ, שזו תגובה רפלקסית טבעית להגנה מפני פציעות. מתח כרוני עלול לגרום למתח שרירים קבוע, שיתבטא בהפרעות הקשורות ללחץ כמו מיגרנה, כאבי שרירים ומפרקים בעיקר בגב התחתון, בגפיים העליונות, וכולנו בטח מכירים את העומס המצטבר גם בשכמות העליונות (החיבור בין הצוואר והכתפיים).
מערכת הנשימה – מתח ולחץ עלולים להוביל לתסמינים נשימתיים שונים, כמו קוצר נשימה ונשימה מהירה. אלו עלולים להחמיר בעיות של מחלות נשימה כרוניות כמו אסטמה ו-COPD. לחץ פתאומי גם יכול לעורר התקף פאניקה ולהחמיר התקף אסטמה.
מערכת הלב וכלי דם – מתח ולחץ גורמים לעלייה בקצב הלב ובלחץ הדם. מצב כרוני שכזה יעלה את הסיכון לבעיות ארוכות טווח בלב ובכלי הדם, כגון יתר לחץ דם ואפילו התקף לב ושבץ מוחי.
המערכת האנדוקרינית - קורטיזול מסיע גלוקוז וחומצות שומן מהכבד כדי לספק אנרגיה בזמן אירוע מלחיץ (כדי לברוח - צריך אנרגיה, נכון?). מתח כרוני עלול לפגוע בתקשורת בין המערכות הללו, מצב שיוביל לבעיות בריאות גם בגוף וגם בנפש, לדוגמא עייפות כרונית, הפרעות מטבוליות (סוכרת, השמנת יתר), דיכאון והפרעות חיסוניות. הקורטיזול גם מעלה את רמות האינסולין, מה שעלול להוביל לירידה ברמות הסוכר בדם ובעקבותיו תשוקה למזון מתוק - וזה, רבותיי, המסלול המהיר בדרך לסוכרת.
מערכת העצבים – מתח כרוני עלול לגרום לעייפות, תשישות ובעצם שחיקה של כלל המערכות בגוף. נפוצות מאוד גם בעיות שינה עקב ההשפעה המעוררת של הקורטיזול, שפוגע באיכות ובעומק של מחזורי השינה התקינים. גם זה כמובן יוביל בהמשך לתשישות של הגוף והנפש.
מערכת החיסון - גם היא נשחקת ונחלשת ככל שרמות הקורטיזול הגבוהות נשמרות. מערכת חיסונית חלשה תוביל לזיהומים תכופים, מחלות שונות, הפרעות עיכול וכן, אפילו סרטן.
מערכת המין והרבייה - מערכת הרבייה הגברית והנקבה מושפעות שניהם ממתח:
בגברים, מתח כרוני יכול להוביל להפחתת החשק המיני, לבעיות זיקפה ולירידה בייצור הזרע.
בנשים, מתח יכול לגרום להפרעות במחזור החודשי והחמרת כאבים קדם-וסתיים, קושי בכניסה להריון והפחתת החשק המיני.
מערכת העיכול - נמצא כי לחץ מגביר את הסיכון למחלות מעיים ותפקוד לקוי של כל מערכת העיכול. לקורטיזול יש השפעה על הוושט, הקיבה והמעיים - הוא גורם לכאבים, אי נוחות ותחושת תיאבון מוגברת, שתוביל לאכילה עודפת ולא מאוזנת, שכמובן תגרום לעלייה במשקל ועליה במדדי סוכר ושומן.
נפשית, קוגניטיבית ורגשית - מתח כרוני יכול להוביל לפגיעה קוגניטיבית ולירידה בגמישות המוח ויצירת סינפסות חדשות - ועל כן יעודד התפתחות הפרעות נפשיות כמו דיכאון וחרדה. הוא אפילו יכול לשנות את המבנה והתפקוד של המוח, במיוחד באזורים קדמיים הקשורים לוויסות רגשות ועיבוד קוגניטיבי.
אז,
האם כל זה היה מספיק משכנע שללחץ יש השפעה מהותית על הגוף שלנו, וזה יהיה מאוד מועיל לנו אם נצליח להפחית אותו כמה שאפשר?!
אני בטוחה שהתשובה היא - כן!
אז בואו נמזער את הלחץ שלנו בשגרת היום יום, כדי שנוכל לחיות חיים בריאים יותר לאורך זמן.
כאן תוכלו למצוא את המדריך המעשי לניהול והפתחתת מתח.
Comments